יהושע סמנטוב נ' מונטרה ציוד רכיבה בע"מ ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים") להורות על דחיית התובענה בשל אי-הגשת תצהירי עדות ראשית ע"י התובע.

2.בתגובה טוען ב"כ התובע (להלן: "המשיב"), כי המציא תצהירי עדות ראשית מטעם מרשו למזכירות ביהמ"ש, עם העתק שנשלח במקביל לב"כ המבקשים. כתמיכה, הציג ב"כ המשיב צילום מעטפות בהן לכאורה נשלחו התצהירים הן לתיק ביהמ"ש והן לצד שכנגד באמצעות הדואר. בדיעבד התברר, כי מסיבה שאיננה ברורה, התצהירים לא הגיעו ליעדם. ערב דיון ההוכחות שנקבע בתיק דנן, הבחין ב"כ המשיב כי המבקשים לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ועתר בבקשה למתן פס"ד כנגדם, אליה צירף את תצהיריו. לפיכך, אין מקום, לשיטתו, להורות על דחיית התובענה, באשר תצהיריו מצויים זה מכבר בתיק ביהמ"ש, הגם שלא הוגשו במועד שנקבע לכך.

3.המבקשים בתשובתם לתגובה, טוענים כי התנהלותו של המשיב יש בה משום זלזול בוטה ומופגן בהחלטות ביהמ"ש. המשיב היפר בעבר החלטה קודמת המורה לו להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. על אף שביהמ"ש עשה עמו חסד והאריך לו את המועד להגשתם, שב המשיב והיפר את ההחלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, בשנית.

4.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, לא מצאתי לנכון לנקוט בסעד דרסטי וקיצוני של דחיית התובענה בשל האיחור בהגשת תצהיר העדות הראשית מטעם המשיב.

5.לא אחת נפסק, כי :

"מטרתו של ההליך המשפטי היא לעשות צדק בין הצדדים על יסוד בירור העניינים השנויים במחלוקת ביניהם, ויש לאפשר, ככל שניתן, תיקון פגמים דיוניים המונעים בירור אמיתי של הסוגיה, כאשר הדבר אינו גורם עוול מהותי לצד השני. ראו והשוו ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ (3) 477 ; ר"ע 551/83 ברגר נ' ונטורה, פ"ד לח (1) 266 ; רע"א 1465/97 ברש נ' פרנקל (לא פורסם)".

6.ברע"א 1465/97 ברש יואב נ' פרנקל אלונה, נדון בביהמ"ש העליון עניינם של נתבעים, אשר לא הגישו כלל תצהירי עדות ראשית במועד שקבע בית המשפט. בקבלו בקשה מטעמם להארכת מועד להגשת תצהיריהם קבע בית המשפט העליון, כדלקמן:

"התנהגות המבקשים ראויה לגנאי. משחייב בית המשפט בהגשת תצהירים וקצב את המועד לכך, לא היו המבקשים רשאים לעשות דין לעצמם, להימנע מלהגיש תצהירים במועד, להגיש תחת זאת בקשה לסילוק על הסף, ולאחר חלוף המועד להגיש בקשה להארכתו. אף על פי כן נראה לי כי דין הבקשה להתקבל. מניעת הגשת תצהירים על ידי המבקשים כמוה כנעילת שערי בית המשפט בפניהם. גם אם חטאו בכללי הדין ולא התייחסו ברצינות הראויה להחלטת בית המשפט, אין מקום לצעד הדרסטי של מניעת אפשרות קיום ברור ענייני הוגן של הנושא שבמחלוקת ואין להכריע בו על סמך הראיות של צד אחד בלבד, כאשר הצד האחר עומד מוכן ומזומן להביא ראיותיו. גם מאזן הנוחות עומד לצד המבקשים כאשר הנזק שעלול להיגרם להם יהא מניעת הליך הוגן ואילו היענות לבקשתם עלולה אולי לגרום לדחיית המשפט למועד אחר וראוי שיהיה זה מועד קרוב. דחיית דיון אף שבלתי ראויה היא כשלעצמה, אינה עומדת בשום יחס לתוצאה האחרת. את אשר עיוותו המבקשים בהתנהגותם ניתן לתקן על ידי הטלת הוצאות עליהם הן לטובת המשיבה 1 והן לטובת המדינה בגלל ביטול זמנו של בית המשפט וההליכים המיותרים שנזקק להם בגלל אי מילוי אחר ההחלטה (ראה: רע"א 551/83 ברגר נ' ונטורה פ"ד לח (1) 275, 266 ; ע"א 841/81 גולדפרב נ' גולדפרב פ"ד לו (3) 253, 263 ; זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), התשנ"ה, ש' לוין עורך, 350)" (הדגשות לא במקור).

7.לאור האמור, רואה אני לנכון לחייב את המשיב בהוצאות בשל אי מילוי אחר החלטתי בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, הואיל ולא עלה בידי ב"כ המשיב להוכיח את משלוח התצהירים בדואר, כדבעי. ב"כ המשיב לא הציג אישורי מסירה, לא הגיש תיעוד בדבר המשלוח (למעט המעטפות שאין בהן לבדן די להוכחת משלוח התצהירים), ואף לא דאג להציג עותק מהתצהירים ובו מוטבעת חותמת "נתקבל" של ביהמ"ש המעידה על עצם הגשתם. לא זו אף זו, ב"כ המשיב לא טען, וממילא לא הוכיח, כי ערך בירור אל מול מזכירות ביהמ"ש על מנת לוודא הגעת התצהירים ליעדם.

8.בנסיבות אלו, יישא המשיב בהוצאות המבקשים ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, ללא קשר לתוצאות הדיון בתיק העיקרי, וזאת כתנאי להגשת התצהירים מטעמו והמשך בירור התובענה בעניינו. התשלום האמור יבוצע תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

9.המבקשים יודיעו לביהמ"ש באם בוצע תשלום ההוצאות, במועדו.

10.לעיון פנימי ולמעקב לצורך קביעת המשך ההליכים ביום 20.05.2011.

11.המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"א, 13 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: